הרהור בריכה 1 בבריכה אני דו-חיים חצי דגה חצי אישה, זו טרנספורמציה בהפוכה. עוד מהבטן של אימא שלי אז, כששהיתי בפורמט דג ומעז יצאתי מתוקה ועשיתי את המהפך להיות יצור אדמה תאב אוויר כמו במשחק ים-יבשה בחרתי צד וזהו כבר

למה אני יוצרת? למה בני אדם יוצרים בכלל? מהו המקום בו האמנות נוגעת ברוח? ומהו הדחף הזה לשכלל את עצמנו ולהבהיר לעולם את עצמנו בצורה ויזואלית דרך אסתטיקה, צורה ומשיכה ליופי – מאין הוא בעצם נובע? ______________ בתור אחת שמעסיקה

ה"גברת-קוקיצה" החמודה הזאת שהגיעה אל חיי לא מזמן קראה אותי לסדר וקראה לי לתת לה צומי כאן ועכשיו. עצרתי, הקשבתי ואז שאלתי אותה על מה ולמה באה ? והיא ענתה לי… כי את לא שייכת! אני החלק הזה בתוכך שלא

אני פותחת את הרהור הבוקר שלי כמו בכל בוקר מול החלון במדיטציית קפה ועץ. הקפה אותו הקפה וקשה לומר שהוא נטוע בחיי בשל טעמו המשובח, סתם קפה מגורען עם חלב סויה בכוס איקאה לבנה שמשמש עוגן לטקס הרהור הבוקר היומי