שלושה הרהורי בריכה

הרהור בריכה 1
בבריכה אני דו-חיים
חצי דגה חצי אישה, זו טרנספורמציה בהפוכה.
עוד מהבטן של אימא שלי אז, כששהיתי בפורמט דג
ומעז יצאתי מתוקה ועשיתי את המהפך
להיות יצור אדמה תאב אוויר
כמו במשחק ים-יבשה בחרתי צד וזהו
כבר 50 שנה אני אשת-רוח
פולטת אוויר ויונקת אותו בלי סוף
לא נגמלת מההרגל
כאילו האוויר הוא שַד גדול שסוגר לי מעגל חשמלי
כדי להשאיר אותי טעונה.

ופתאום ברגע בריכה קייצי
צלילה אחת ארוכה וזה חוזר אליי –
אני שוב דג.

מין אבולוציה הפוכה בחסות הקיץ

הרהור בריכה 2
כמו מים קדושים בטקס הטבלה
כמו במקווה טהרה
כולם מנכסים להם את המים לקדושה
וגם לי בתוך בריכת הכלור השכונתית
יש ריח של חיטוי שעומד באוויר
חיטוי וחטא שבאים מאותו איזור חיוג
משני הצדדים של אותה המטבע המשפחתית
אז אני יוצאת מפה בריח אקונומיקה
מבריקה
ומרגישה הכי ברוכה

הרהור בריכה 3
אני צוללת.
עוצרת את הנשימה.
מנסה להחזיק כמה שיותר.
יש משהו כמעט חתרני באקט הזה
שקורא תיגר על התוכנה שבתוכה אנחנו חיים:
חיים = נשימה = שאיפה ונשיפה.

שאיפה = אני מקבלת מהעולם אל תוכי.
נשיפה = אני מחזירה לעולם משהו שכבר עבר את הפילטר שלי.
עצירה = מוות קטן בתוך החיים.

מעניין, שתמיד שואלים אותך "מה השאיפות שלך בחיים?
ואף פעם לא שואלים "מה הנשיפות שלך בחיים?"