הלילה האפל של הנפש
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, ככה אומרים וחנוכה הוא חג של אור. אור קטן שהולך ומתגבר בהתמדה בתוך החשיכה.
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, ככה אומרים וחנוכה הוא חג של אור. אור קטן שהולך ומתגבר בהתמדה בתוך החשיכה.
החודש, אוקטובר 18, פתחתי קורס ראשון של לימודים רוחניים דרך טכניקות של קולאז' ומיקס מדיה. כבר הרבה זמן מדגדג לי לעשות
שנה חדשה היא קנבס חלק היא מחברת סקיצות ריקה היא קיר זן לבן מחכה בניוטרל רוטט על מקומה להדהד לנו
עוד רגע מתחילה לה עוד שנת לימודים במערכת החינוך, זה גורם לי לחשוב על ימי בית הספר שלי. אפשר לזקק
סדרת הטלוויזיה החדשה של HBO "כאן ועכשיו" כמו עוד אחת מז'אנר הסדרות הרוחניות של סוף העולם שנחתו עלינו בשנים האחרונות
בפוסט הקודם סיפרתי שלקחתי על עצמי החודש מרתון יצירה אישי. כפולת עמודים אחת ביום של מיקס מדיה על גבי ספר
החודש הכנסתי את עצמי למשטר אימונים חדש. כיוצרת חשוב לי תמיד להתאמן ולשמור על כושר יצירתי. למרות שאני יוצרת באופן קבוע
חג החירות, חג החופש הגדול, חייב אדם לראות עצמו… ואם הוא חייב, איזה מין חופש זה? במקום חובה חג הוא
השבוע אמרתי שלום לחבר – ניפנפתי לו לשלום עם מטפחת לבנה ושילחתי אותו לדרכו. זה היה ספר סקיצות חדש,
כחלק ממסעות הגילוי שלי אני תמיד אוהבת לנשנש חומרים חדשים ולהתנסות בטכניקות יצירה שונות ומשונות. דיו אלכוהולי צבעוני למשל, הוא
תודה תודה. באמת תודה. בשנים האחרונות ככל שעבודת התודעה שלי מתקדמת ומתפתחת אני משתמשת יותר ב"תודה"- במילה, בתדר, ברעיון. זה לא
מה את עושה עניין מכל דבר? ממש מגזימנית איזה דרמה-קווין את, יותר מדי רגישה ונעלבת כל הזמן. סנובית, למה את