כולנו, שחיים באזור הבחירה החופשית "פלנטה ארץ", כיפות אדומות של תודעה.
באנו לכאן כדי למולל חיים ולמלא את סלינו, מלוא הטנא באנרגיית חיים טריה, הווה, מתהווה.
קוראים לזה לשחק עם החיים, לעצב את האנרגיות שלנו יפה יפה עפ"י הלך הרוח של לבנו, לתת את המתנה שלנו לקיום כולו, להשתתף ולהחזיר לו אור.
אז גם הבוקר אני לשה את הבצק של המחשבות שלי, מעצבת את התודעה, מרגישה, יוצרת אור ובוראת. מגיבה לסרבים שהיקום שולח אליי במברק הבוקר. מכדררת אנרגיה לכדורים ומועכת אותה לפיתות. זה הכל תנועות בתודעה שלי וזה כיף כמו ללוש בחומר.
אני משחקת בה, מוציאה ממנה שרוכים שרוכים של מחשבות כמו ספגטי תודעתי ואז משטחת וקורצת עיגולים. לא דחוף לי לאפות, יותר חשוב להנות מהלישה ולהתבונן בצורות שנוצרות. הבצק משתנה לפי הרצון שלי ולפי הלך הרוח שלי ואני אוספת את היצירות שלי אל הטנא ורצה לשלח את המשלוח התודעתי הזה ממני הלאה, ממש כמו פה, דרך היער העבות של החיים.
אני בוטחת בעצמי ובוטחת ביער. אני בתודעת שפע ובוטחת בגודי'ז שהכנתי מלוא טנא ראשי ולבי וששמתי בסל כדי לשמח איזה סבתא חולה, שנמצאת בתודעת חסר ושקשה לה לברוא כרגע מציאות מיטיבה בתודעה.
אני מאפשרת גם לזאב לתת לעצמו משמעות ברדיפות שלו אחריי (כן, עד כדי כך אני נדיבה) אבל אני מזכירה לעצמי לא ליפול למלכודת שלו ולא להלעיט את זאבי החושך שלי יותר מדי כי החושך חשוב רק כדי שאראה מולו יותר את האור.
אני נזכרת שזה השירות שלי ושזו המשימה שלי ושל כולנו כרגע (ובכלל). לחצות את היער האפל בביטחה, ברטט גבוה, בתודעת שפע של בני חורין שבאו להתנסות באור ולהחזיר אור.
למלא בכל טוב ובשמחה את מי שסביבנו כדי לעשות נחת רוח אמיתי לעצמנו, לטבע, לבורא הטוב ולבריאה כולה משנכנס אדר ובכלל.
אודות המחבר
