בפוסט הקודם סיפרתי על שמונה אתגרים יצירתיים שלקחתי על עצמי בנסיעה הקיץ לאמסטרדם לסמינר הרוחני בו השתתפתי עד כה מניתי שבעה, אז הנה האתגר האחרון – אתגר מס' 8 –
משימה 8 – לדבר עם עצמי, להרהר כל יום ולשאול לפחות שאלה אחת משמעותית דרך יצירה ביומן דרכים ויזואלי. אז הנה מצעד השאלות והרהורי האיורים שלי מאותו שבוע באמסטרדם
אין מסע קצר או ארוך שאני לא יוצאת אליו חמושה במחברת יצירה כדי להיטיב להקשיב לעצמי. להיות אוזן ולב מבין בשביל עצמנו זה דבר גדול תמיד אבל כשיוצאים מאזור הנוחות, זה עוד יותר.
הפעם בטרם נסיעה החלטתי גם להגדיל ולעשות לי עוד קצת שיגועים למיינד והדפסתי לי קולאז'ים דיגיטליים בשחור לבן של אמסטרדם ושלי בה שהכינותי מראש. כמו קוי מתאר לחלום בשחור לבן.
עניין אותי לבדוק את ההבדל בין מה שבראש שלי בטרם נסיעה למה שאחווה בפועל ואתאר ויזואלית באמצעים דלים.
כשיוצאים לדרך כל דבר יכול לשמש השראה לשאלה ויצירה ביומן – כרוז בסירות, פוסטר ברחוב, כרטיס כניסה למוזיאון, ילד מדבר עם אמא שלו בקול, אריזות מתנה, מפות דרכים…דלות החומר עשירה למדיי.
לפעמים השאלות קופצות לראש מיד, לפעמים הן מגיעות לאחר החוייה. לפעמים הן אישיות ולפעמים פילוסופיות.
אבל בכל מקרה אני אוהבת לדבר לעצמי תוך כדי שאילת שאלות. לשאול יותר חשוב מלענות, לדעתי. שאלה זה דבר פותח. תשובה זה דבר סוגר. לשאול כמו ששואלים בגד ממישהו – מודדים ומחזירים. לא נתקעים. זה לא שלי.
שאלתי ושאלתי עוד ועוד ואחרי שחזרתי לארץ עשיתי לי עוד קולאז'ים דיגיטליים במחשב מהתמונות שצילמתי
כי מהדיגיטלי באתי ואליו אשוב. הפעם עם צילומים שצילמתי באמת ולא רק בטרום חלום מהמקום. אז הפעם כבר בלי שאלות.
עד שהכל נמוג כמו חלום או הזיה שאולי בכלל לא קרתה
בקרוב תחל שנה חדשה וקורסים חדשים שלי שמשלבים בין קולאז' ורוחניות כבר בפתח
אז מי שקורץ לה – מוזמנת להתקשר אליי 052-5205985 ולהבטיח מקום
(כרגע נותר מקום – בימי שני בבוקר אחת לשבועיים)
כתיבה וצילומים: לימור שדות
לקריאת הפוסט הקודם "שמונה אתגרים יצירתיים בשמונה ימים" לחצו פה
אודות המחבר
