קולאז' זה בעצם חיבור

חיבור, חבר, לחבור, לחבר, להתחבר, תחבורה. איך שלא נתבונן בשורש הזה נדמה שהשיעור הגדול ביותר שלנו בני אדם הוא ללמוד איך להניע את עצמנו כדי להתחבר אל הזולת וליקום כולו כשאנחנו מחוברים לחלוטין קודם כל לעצמנו.
קולאז' היא טכניקה שמדברת במהותה על  חיבור.

במהלך שנות לימודי העיצוב שלי, שהיו בשנות ה-20 לחיי, התוודעתי בפעם הראשונה לטכניקת הקולאז’ בשמה המפורש.
עד אז אמנם יצרתי מדי פעם קולאז'ים ואהבתי לגזור, לקרוע ולהדביק, אבל כעת שמתי לב לכך שזה מדבר אלי באופן מיוחד, גם הטכניקה וגם הרעיון שעומד מאחוריה.

משהו בחוסר היומרנות והצניעות של טכניקת הרדי-מייד שבה את לבי, כמו גם תחושת הדחיפות האקספרסיבית והמהירות שהתאימו לקוצר הרוח האקספרסיבי שלי שביקש להגיד את עולמו מהר ובהתלהבות, עם הרבה אש ובלי הרבה פילטרים. היה מרגש עבורי לחתוך ולקרוע את הישן, להיכנס למימד אחר רוחש וגועש בדימויים ובסיפורים של אחרים, למצוא בהם נקודת חיבור אליי ולהמשיך אותם.  התאהבתי!

הפורמט הזה, בו אנו לא מתחילים מבראשית, מדף חלק, דומה בעיניי יותר לשיטוט הרפתקני בשוק פשפשים או בעליית גג ישנה מלאה בקסמים וסודות. זה קצת כמו למצוא כובע ישן ולהפוך אותו לאגרטל, לקן ציפורים או לכל דבר אחר שעולה במוחנו הקודח, יש בו חוויה אחרת. קסם הטרנספורמציה היצירתי הזה שבו נכנסים לסיפור של מישהו אחר, “גונבים” לו את הדמויות ומשנים לו את העלילה כדי ליצור עבורנו עולם חדש, ריגש אותי מאוד ומרגש עד היום. גם ה"גניבה" המתוקה וגם ההשתתפות בסיפור עם מישהו אחר "מגניבה" אותי, שובה את לבי ומסמנת בעיני משהו חתרני וצעיר.

טכניקת הקולאז’ התחילה באמנות הדאדא בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שוכללה ונשזרה אל שנות ה-60 ההיפיות ונתקבעה מאוחר יותר גם כקול החתרני של תרבות הפאנק-רוק.
יש בו בקולאז’ משהו פרוע שלא מרצה את הממסד, משהו שקורא תיגר על הסדר הישן, שהורס ובורא מחדש, קצת כמו המיתוס של האל ההינדי "שיווה" המתנמנם ואז מתעורר כדי להרוס ולברוא מחדש בכדי לזקק אמת.

קולאז‘ הוא מנוע חיפוש שמדבר על חיבור ואיחוי. הוא מתכתב עם כל מקום שבו קרענו או נקרענו, ייצאנו את עצמנו, התחברנו מחדש ובראנו מציאות חדשה. כשאנחנו יוצרים עבודת קולאז’ אנו מתחברים לכל המקומות האלה ברובד של תת המודע וזו הזדמנות עבורנו, לעסוק בפעילות אומנותית מאזנת ומרפאה שמחברת את כל חלקי המוח: משלב הברירה והליקוט או הציד של הדימויים בעזרת המוח האינסטינקטיבי שלנו, אחר כך השילוב והחיבור האסוציאטיבי שאנו יוצרים בין חלקי הקולאז', חיבור שנקשר במוח הרגשי, מוח היונקים שלנו ועד הצד המתבונן מנתח ומבין את המשמעות של מה שייצרנו ואת ההקשר שלה לחיינו ומשיים את היצירה (נותן לה שם) שלב השייך למוח-האדם שבנו ומגיע לאחר סיום היצירה.

קולאז’ הוא דרך מהירה להתחבר אל הכאוס הרוחש של תת המודע שלנו, להתיידד איתו ולדלות ממנו דימויים. שכבות על שכבות של תבונה גולמית שיושבת שם, כאוטית ועשירה, זמינה עבורנו כדי להבין דרכה את עצמנו ואת העולם.

עם השנים המשכתי לחקור את חיי דרך קולאז’ בטכניקות שונות. עבדתי כמאיירת בטכניקות קולאז’ עבור מגזינים ומוספים של העיתון "מעריב", השתמשתי בקולאז' כמעצבת במודעות פרסום שעיצבתי, וגם כאמנית מקצועית – יצרתי והצגתי עבודות קולאז' אמנותי בתערוכות רבות.
קולאז’ קלאסי, פסיפסי, מיקס מדיה, או דיגיטלי וגם טכניקות שונות אותן אני נהנית להמציא ולחקור שההתעסקות בהן עבורי מסתירה טפח ומגלה טפחיים אבל בעיקר עוזרת לי לשאול שאלות כדי לצמוח ומספרת את הסיפור האישי שלי ושל כולנו.

כיום אני מעבירה סדנאות להתפתחות אישית ורוחנית דרך טכניקות שונות של קולאז’. אני מוצאת שזו דרך מהירה, קלה, מהנה וישירה עבור כל אדם להתחבר לכוחות היצירה הגלומים בו מעצם בריאתו ואני מקווה להדביק גם אתכם באהבה הזו.

מוזמנים להכנס לגלריות שלי להציץ בעבודות הקולאז' ולקבל השראה.