“בעיקר בעידן שלנו, עידן של שינויים כה רבים ומהירים, כדי לשגשג ולהתפתח באמת עד הסוף בן אדם צריך קהילה. קהילה תומכת, מבינה, מכילה ניגודים, עם דגש על רוח האדם”. (סינה פרוסט)

קהילה מייצרת רטט. זה תדר דומה לתדר שלנו שאנחנו יוצרים סביבנו – זה “דומה שמושך דומה” המעצים את היחיד ואת הקבוצה כולה. קהילה זה יחידים שמהדהדים ביחד למען עצמם ולמען מטרה משותפת גבוהה יותר. מבחינה קבלית – האלוהות היא החיבור בינינו, היא הדבק של האחדות.

בתהליך "קולאז' הנשמה" ישנו דגש על אלמנטים של חזרה לשבט הקדום, מקום שיש בו ערבות והדדיות להתפתחות משותפת. ישנה ישיבה מעגלית אחד מול השני, פנים אל מול פנים במימד הפיזי, עם נר שדולק שמרכז המסמן את מדורת השבט הקדומה ואת ה"ביחד" שכל אחד מאיתנו נושא בתוכו ברמה העמוקה ביותר. נר שהוא חיבור בין מטה למעלה, נר שהוא האור והחום המצוי במרכז של כל אחד מאיתנו. נ"ר הוא גם ראשי התיבות של נפש ורוח.

במעגל השלם, העגול, המכיל כמו רחם כל אחד רשאי וזכאי ליצור, לשתף ולפתח את עצמו נוכח המשתתפים האחרים, העדים לתהליך הפנימי שלו ונותנים תהודה לצמיחה שלו המתהווה ברגע נוכח יציבותו ועוצמתו של המעגל.

ליכולת לשמוע את עצמי בתוך קהילה תומכת בקול, גם מחוצה לעצמי ולא רק מתוך עצמי, יש ערך מרפא ומעצים. זה חשוב רגשית וגם רוחנית, זה מבאר לנו שבבסיסנו כולנו רוצים את אותו הדבר בוריאציות ובסיפורי חיים שונים. כולנו נעים על הציר שבין הצורך בביטחון והרצון באהבה וההבנה הזאת חשובה ומועילה גם בהיבט הפרטי המסייע ליחיד להתקדם בקהילה וגם למקום אליו אשמח שהאנושות כולה תגיע.