ה"גברת-קוקיצה" החמודה הזאת שהגיעה אל חיי לא מזמן קראה אותי לסדר
וקראה לי לתת לה צומי כאן ועכשיו.
עצרתי, הקשבתי ואז שאלתי אותה על מה ולמה באה ?
והיא ענתה לי… כי את לא שייכת!
אני החלק הזה בתוכך שלא מרגיש אף פעם לגמרי שייך לסביבה שלו
אני יודעת שיש בך גם חלקים אחרים,
מתחברים יותר, גמישים יותר, אין צורך להתנצל
אבל אני הוא אותו החלק בך שאת מאוד מאוד מכירה
חלקיק הפאזל הזה שדווקא
לא כל כך מסתדר עם התמונה הכללית
אני זאת בתוכך שמרגישה כמעט תמיד זרה ולא מובנת אבל לא מתפשרת על האמת שלה
ומחפשת אין סוף דרכים להביע ולהסביר אותה.
זאת שלפעמים מתעייפת מזה כל כך ורוצה להיות מובנת ומוכלת בפשטות
אבל להיות אחת מהעדר מאיים ולא מנחם אותה וגם זולל לה כוחות,
אפילו שקשה ב"לבד" ולפעמים גם עצוב.
אני זאת שלא מוכנה להגיד את המילים הנכונות כדי לשרוד
ומחפשת שפה מדוייקת שמתאימה לה כמו בתפירה עלית.
זאת שמבינה את הייחוד שלה דווקא דרך הזרות, דרך הקונטרסט, דרך הקונפליקט
זאת שבתנועת חיפוש מתמדת למשהו עמוק- לרוח, לנשמה ולא רק לקיום היומיומי
זאת שרוצה להביע את עצמה בגדול ובלי פחד
ולכן מפתחת אמונה בעצמה כי אין לה ברירה כי "אם אין היא לה מי לה"
זאת שלא אוהבת להיות אחת מהחבר'ה וגם לא יודעת איך
זאת שאוהבת הרפתקאות חדשות ולאמץ אותן הרבה לפני שהן הופכות לאופנה
ויודעת שזאת גם קללת ה"לעשות מוקדם מדי" כי לא הרבה יבינו את הדרך שלה
הדרת הפתלתלה שאין בה תארים או ציונים או הכרה
זאת שממשיכה למלמל ולבלבל לאנשים במוח עם מילים חדשות כמו "קולאז' הנשמה" או פוקוסינג
וכל הזמן נדרשת לספק הסברים כי נו כמה כבר מכירים….
זאת בתוכך שלא מקבלת את דין התנועה ואת צו השעה ומחפשת זוויות התבוננות חדשות במציאות
וכמהה מאוד שיקרה נס או קליק של חיבור אמיתי – אדם לאדם, פייס טו פייס ולא פייסבוק טו פייסבוק
כל אחד מתוך הייחודיות שלו
אז יצרתי לה קלף לחברה הזאת, קלף שיזכיר לי את המקום הזה בתוכי
קלף שמכבד ונותן הכרה גם לחלק הזה שהוא חלקיק מהשלם שהוא אני.